ואז הגיעה סרילנקה

.עוד לפני שהבנתי מה קורה, כבר הגעתי אל

.הכל הסתדר בצורה מושלמת כדי שנוכל להיפגש

.התפטרתי מהעבודה, חברה הציעה חופשה, והנה אני כאן

..אמצע פברואר ואני שותה קוקס ב 30 מעלות בצל

עכשיו אני בחוף וויליגמה, החוף של הגולשים המתחילים

.הכל כאן בסרילנקה סביב גלישה

.גם אם לא באת עם האהבה הזו מהבית זה בלתי אפשרי להתחמק

.יש משהו בצעידה אל המים עם הגלשן שגורם לאושר שפשוט אי אפשר להסביר אותו

.התושבים פה מזכירים ציפורים נודדות

.עוברים כל כמה חודשים מהצד המזרחי למערבי של המדינה, נותנים לגובה הגלים להוביל אותם

.יש בזה משהו כל כך פשוט וכל כך קסום שבלי ששמים לב נשאבים לזה

.לא אשקר, עם כמה שחלמתי על הטיול הזה היו לי גם כמה ימי הסתגלות

קצב החיים שונה, הפנטזיות שלעולם לא יכולות להתעלות על המציאות ואני שפשוט קצת מתקשה לקבל

.את זה שטוב לי

.לכן, החלטתי לכתוב יומן מסע

.כזה שיתעד בדיוק את מה שאני חווה פה

ממטיילת שלא נוטה לייפות את המציאות וכזו שצריכה כמה זיכרונות חמימים להתרפק עליהם כשיהיה חורף וקר בארץ

?:) שנתחיל